קשה להיות ים

עוֹנַת הָרְחצָה בְּתָקְפָּהּ וְהוֹדָהּ.

בָּאִים וּבָאִים וּבָאִים...

הַיָּם מִתְפַּקֵּעַ מֵרֹב עֲבוֹדָה,

מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ בַּסְּלָעִים!

וְגַל אֱלֵי גַּל מְנַהֵם: – בָּא הַקֵּץ...

אֱחֹז בִּי כַּהֹגֶן, אֱחֹזָה!

כָּשַׁלְתִּי, עָיַפְתִּי, אֲנִי מִתְנַפֵּץ...

הָעִיר נִטְרְפָה בִּפְּסִיכוֹזָה!

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הָעִיר מִתְקַהֶלֶת,

רוֹעֶשֶׁת, גּוֹעֶשֶׁת, דּוֹרֶשֶׁת: – עֲבֹד!

אַמְבַּטְיָה לָאֵם וְאַמְבַּטְיָה לַיֶּלֶד,

גַּלִּים לאחוֹת וְלַדּוֹד!

וְאִמָּא צוֹעֶקֶת: – אֲבוֹי, אֵיפֹה אַבָּא?!

עוֹלֶה הוא כְּמוֹ וֶנוּס מִתְּהוֹם...

וְקוּרְדִי וְגוּרְגִ'י וְיֶקֶה וְצַבָּר

וְ"אֶסְקִימוֹ קַר רַק הַיּוֹם"!

לַשָּׁוְא מִתְחַנֵּן הוּא: – אֲנִי לֹא הִסְכַּנְתִּי...

לַשָּׁוְא יִתְיַפֵּחַ: – אֵין כֹּחַ לִסְבֹּל...

אֲנִי, רַבּוֹתַי, לֹא אוֹקְיָנוֹס אַטְלַנְטִי,

אֲנִי יָם תִּיכוֹן, לֹא גָּדוֹל...