歌词
דרך עשן המכוניות
ובין צפיפות הבניינים
את קרן שמש
שתגן על התמימות
ששם בפנים
הזיקוקים של הילדות,
הפכו לזיכרון ישן
אורות גדולים שנשרפו
ומה נשאר לנו עכשיו
תגידי את
האם עדיין יש לאן לרוץ?
פזמון:
רוצה למצוא מקום פרטי
שיהיה רק לך ולי
ולא יגיעו לחפש אותנו שם
לא נעלה את זה לסטורי
לטשטש את הבדידות
נוכל בשקט לכבות את העולם
לכבות את העולם
ואין חולות להירדם,
מתי לקחו לי את הים?
כבר לא נושם אויר הרים, רק מזוהם
ואין היכן להתנקות,
רק רעש שחוסם שתיקות
מרגיש כמו זר אצלי בתוך הזיכרונות
ואת אומרת:
אם תסתכל מספיק בסוף תדע לראות
פזמון:
רוצה למצוא מקום פרטי
שיהיה רק לך ולי
ולא יגיעו לחפש אותנו שם
לא נעלה את זה לסטורי
לטשטש את הבדידות
נוכל בשקט לכבות את העולם
לכבות את העולם